החלטה בתיק ת"א 38185-02-10

1. בקשה של הנתבעת 2 (להלן " סער בטחון" או " המבקשת") לביטול פסק דין שניתן נגדה בהיעדר הגנה ביום 22.5.12. ניתן צו עיכוב ביצוע זמני עד להחלטה בבקשה.

2. מדובר בתביעת נזקי גוף בגין שתי תאונות: הראשונה תאונת דרכים מיום 21.5.08 בגינה נתבעה הנתבעת 1 (מבטחת החובה).   השניה תאונה מיום 6.10.08 בעילה שלפי פקודת הנזיקין. המבקשת היא המעבידה הנטענת לעת התאונה השניה, בגינה נתבעה. בשתי התאונות נפגע התובע בברכו הימנית. התאונה השניה, כך נטען, אירעה לתובע במהלך יום ספורט של רשות השידור בו הוזמן להשתתף על ידי מעבידתו (המבקשת), מטעמה עבד כמאבטח ברשות השידור.  לגרסתו בתביעה, חש שיפור בתפקוד ברכו מאז התאונה הראשונה בעקבותיה טופל; ובאותו יום ספורט, במהלך ביצוע חימום תוך ריצה קלה, הסתובבה ברכו והוא פונה לבית החולים.  הטענות ביחס להתרשלות  המבקשת בכתב התביעה נגעו להזמנתו להשתתף באירוע הספורט מבלי לוודא כשירותו ומסוגלותו הגופנית או שההזמנה נעשתה בחוסר זהירות, מתוך ידיעה אודות מצבו הפיסי הרגיש בעקבות התאונה הראשונה.

3. המבקשת לא התגוננה ולא התייצבה.

4.  בישיבת 11.1.11 ציין ב"כ התובע כי יש אישור מסירה ביחס למבקשת אולם מטעמים מעשיים שנגעו להוכחת התביעה לרבות הוכחת הנכות והנזק, לא התבקש ולא ניתן באותו שלב פסק דין.

אישור המסירה ביחס לזימון המבקשת לאותו דיון סרוק בתיק. הוא  נשלח לסער בטחון בע"מ, היא המבקשת, בכתובת בית הדפוס גבעת שאול 11 ירושלים.  צוין בו שנמסר ב 27.5, היינו 27.5.10 (ההחלטה שקבעה הדיון הראשון ניתנה ב 20.5.10 ונשלחה ב 23.5.10), ויש חתימת מקבל על האישור, אך בלא חותמת חברה (בשונה מאישור מסירה מאוחר יותר שאין חולק שנמסר,  ראה להלן) . אוסיף כי באישור המסירה סומנה החלופה של מסירה לבן משפחה ולא לנמען עצמו.

כתובת המבקשת שצוינה בכתב התביעה הנה יפו 217 ירושלים.

באותה ישיבה נזכרת שמיום 11.1.11 החלטתי שיש למנות  מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש (לאור העובדה שהתאונה הראשונה הנה תאונת דרכים בה אין להיזקק לחוו"ד פרטית; והשניה תאונה שעילת התביעה לגביה הנה לפי פקודת הנזיקין; ובשתי התאונות מדובר בפגיעה באותה ברך; כאשר היה צורך לקבוע איזו נכות אם בכלל יש לייחס לכל אחת מן התאונות, ככל שניתן להפריד). זהות המומחה הומרה בהחלטת - המשך.   מומחה ביהמ"ש שמונה לבסוף, ד"ר אנג'ל, קבע 19% נכות משוקללת , מחציתה ייחס לתאונה הראשונה ומחציתה לשניה.

5. בישיבה השניה מיום 1.6.11 הוריתי על הגשת תחשיבים. ב"כ התובעת ציין שבידו אישור מסירה ביחס למבקשת, וכי זומנה גם לישיבה הקודמת. הוריתי למזכירות , בהחלטה שהודגשה בקו, בזו הלשון: " המזכירות תשלח הפרוטוקול לנתבעת 2, שעד כה לא מתגוננת ובמידה ויתבקש נגדה פסק דין, עשוי הוא להינתן ככל שתוכח התביעה ברמת הלכאורה".

הפרוטוקול האמור אכן נשלח על ידי המזכירות למבקשת ועל פי אישור מסירה חתום בחותמתה - אכן הומצא לה. מועד הדיון הנדחה צוין כמובן הן בפרוטוקול והן על אישור המסירה.  המבקשת מודה  כי אכן הומצא לה אותו פרוטוקול ( שנשלח לכתובת בבית הדפוס גבעת שאול בירושלים). 

6. אלא שלטענת המבקשת , התביעה עצמה לא נמסרה לה. לשיטתה אין מסירה כדין ולכן יש ביטול מחובת הצדק, שכן בפסה"ד שניתן נפל פגם (ראה להלן בהמשך) .

7. הישיבה שנקבעה לשמיעת הצעה נדחתה לאור הודעת הנתבעת 1 שברצונה לחקור המומחה. נקבעה ישיבה לחקירת המומחה ל 21.5.12. בהחלטת המשך שוריין מועד נוסף ל 30.4.12 לחקירת מצהירים (תצהיר התובע הוגש ב 7.11.11). אלא שבישיבת 30.4.12 ביקשו התובע והנתבעת 1  לקבל הצעה וטענו בעל פה. באותו מועד נשמעה אפוא הצעה במישור היחסים שמול נתבעת 1, וב 13.5.12 נתתי תוקף של פסק דין להסכם פשרה שסילק התביעה במישור היחסים מול נתבעת 1. ביחס לנתבעת 2  ציינתי כי במידה ותוגש לי בקשה ביחס אליה בתוך 30 יום אתייחס לבקשה, ובמידה ולא, יכול והתביעה נגדה תימחק מחוסר מעש.

8. בקשה למתן פסק דין אכן הוגשה ב 22.5.12 ובאותו יום ניתן אכן פסק דין כנגד הנתבעת 2 היא המבקשת. לבקשה צורף אישור מסירה של כתב התביעה מיום 10.3.10, שמוען לסער בטחון בכתובת שבכותרת התביעה, היינו יפו 217 ירושלים. אישור המסירה חתום בחותמת חברה  "סער אשון השקעות  וניהול נכסים בע"מ".

9. בקשת הביטול נתמכה בתצהירו של מר נועם ודעי,  עורך דין בחברה המבקשת. הבקשה  טוענת בראשונה לביטול מחובת הצדק, ואם תדחה עמדה זו, לביטול בתוקף שיקול דעת ביהמ"ש.

המצהיר מפרט שפסה"ד התקבל במשרדיה הרשומים של החברה ברח' לה גארדיה 7 ת"א. בעקבות בדיקה שערך המצהיר התחוור לו שאכן כתב התביעה הומצא במרץ 2010 לכתובת שברח' יפו 217, לחברת סער אבטחה שמירה ושירותים (1986) בע"מ. אלא שהמבקשת סער בטחון, הנה חברה אחרת, שלה מספר כתובות, ובמועד הרלבנטי קרי מרץ 2010 היתה כתובתה ברח' בית הדפוס 11 ירושלים (אותה כתובת אליה כזכור אכן הומצא פרוטוקול ישיבת 1.6.11).  ולא יפו 217 ירושלים.

המבקשת מודה כאמור שקבלה פרוטוקול ישיבת 1.6.11 אלא שאירעה אצלה תקלה והפרוטוקול נשלח לידיעת סוכנות הביטוח של המבקשת (ככל הנראה בלא מעקב המשך מצד המבקשת אחר פעולת הסוכנות או המבטחת - י.פ). המצהיר מציין כי התקלה אירעה מאחר ולא היה בידי המבקשת כתב תביעה; אך אציין שהנחה שבהגיון הנה שאלו היה בידי המבקשת כתב תביעה היה אף הוא מועבר לטיפול המבטחת דרך סוכנות הביטוח והשאלה לאשורה היא האם רשאי בעל דין להסתפק במשלוח כתב בי דין או פרוטוקול לסוכן הביטוח שלו בבחינת "שגר ושכח".

הרי אין חולק שעל הפרוטוקול מופיעה המבקשת כנתבעת בציון שמה הנכון בכותרת הפרוטוקול, וכמובן מס' התיק והערכאה. התשובה לדידי היא בשלילה (בפרט כאשר מדובר בפרוטוקול ובו מופיעה מעין "הערת אזהרה" מודגשת למבקשת שנועדה לתמרץ  אותה להתייחס להליך ולהתגונן, מתוך עדיפות הבירור שלגוף הענין).  אלא שמטעם זה בדיוק לא מנסה המצהיר להתכחש לכך  שאכן נפלה אצל המבקשת תקלה. עם זאת הוא מדגיש כי למעט אותו פרוטוקול של ישיבת 1.6.11 לא זומנה המבקשת מעולם לדין שכן כתבי בי הדין נשלחו לכתובת שגויה שאינה כתובתה. המצהיר מוסיף כי אינו יודע מה נעשה בנידון על ידי סוכנות הביטוח, אך ככל שעלה בידו לברר הוחלפה שם מערכת המחשב ואין ביכולתם לשחזר הפעולה בה נקטו, אם בכלל. יתכן אפוא שההחלטה מיום 1.6.11 לא הועברה להמשך טיפול כנדרש ומכאן התקלה שהביאה למתן פסק דין.

10. בתגובת המשיב טען בא כוחו שצלצל לחברת סער אבטחה שמירה ושירותים ונענה על ידי מזכירת החברה שהמבקשת ואותה חברה קשורות ופועלות יחד, ומדובר בחברות שהתמזגו. עוד נטען כי המזכירה השיבה שחומר המתקבל אצל סער אבטחה שמירה ושירותים מועבר למבקשת. ועוד נמסר מאותה חברה סער אבטחה, כי עד לפני 5 שנים ישבו שתי החברות  יחד באותה כתובת שנזכרה בכתב התביעה  היינו יפו 217 ירושלים (אזכיר שהתביעה הוגשה ב 2010, כלומר במועד הגשתה, אף לאמירה זו שצוין שנאמרה, כבר לא ישבה המבקשת יחד עם חברת סער אבטחה). עוד נטען שלא ברור הכיצד קיבלה המבקשת את פרוטוקול הדיון ולא את כתב התביעה שהרי שני המסמכים הומצאו לאותה כתובת. טענה אחרונה זו כאמור אינה נכונה. התביעה הומצאה ליפו 217 ירושלים; וההחלטה בפרוטוקול ישיבת 1.6.11 הומצאה לבית הדפוס 11 ירושלים שהנה הכתובת שהמבקשת טוענת שהיתה כתובתה הנכונה. ואלו פסק הדין הומצא למשרדיה של המבקשת בלה גארדיה 7 ת"א.  

המשיב בתגובתו ביקש גם שינתן צו לסער אבטחה (האחרונה אינה בעלת דין כזכור) שיורה לה להשיב האם היא מעבירה דברי דואר הממוענים למבקשת במידה ואלו מתקבלים אצלה. כמו כן ביקש לחקור את המצהיר מטעם המבקשת בטרם מתן החלטה.

11. המבקשת הגישה תשובה לאותה תגובה. היא הפנתה שימת הלב כי התגובה מכילה טענות עובדתיות אודות הבירורים הנטענים בה, שלא גובו בתצהיר. מעבר לטענה זו צוין כי עובר לשנת 2008 היו שתי החברות מוחזקות בידי אותם בעלים.